• עמוד הבית
• אודות הפרויקט
• תוכנית
  • אמנות ויזואלית
  • עיצוב
  • צילום
  • מוסיקה קלאסית
  • מוסיקה עכשווית וג'אז
  • קולנוע
  • תיאטרון
  • מחול
  • כנסים וסמינריונים
  • סדנאות
  • ספרות/פרסומים
  • פרויקטים חינוכיים
• חדשות
• עיתונות ורדיו
  • עיתונות ישראלית
  • עיתונות פולנית
• גלריה
• מולטימדיה
• תרבות פולנית
  • לעולם פולני
  • אדריכלות
  • הקולנוע במעבר מהמאה ה-20 למאה ה-21
  • האופרה - אמנות חיה
  • התיאטרון של המאה ה-21
  • פני הצילום
  • פרופילים: קזישטוף קישלובסקי
  • קישלובסקי: פילמוגרפיה מלאה
  • הקולנוע לאחר שנת 1989
  • הקולנוע החדש ביותר
  • הבימה של מוסיקת הפולק
  • עיצוב
  • מסביב לג\'אז
  • צלילים אלטרנטיביים
  • מלחינים צעירים
• מוסדות
  • מוסדות תרבות
  • ארגונים יהודיים בפולין
  • מוסדות דיפלומטיים
• צור קשר
• טופס למפיקים

הסרטים, שצולמו בשנים 1969-1980, בהן הייתה יצירתו של קז'ישטוף קישלובסקי בסימן סרטים דוקומנטריים. הוא צילם אז מספר סרטי תעודה שמציגים הן גיבור קבוצתי ("המשרד", "בית החרושת", "מהעיר לודז'", "בית החולים", "פועלים 71") והן דמויות אינדיווידואליות ("הבנאי", "קורות חיים", "זווית הראיה של שוער לילה", "אהבה ראשונה", "שבע נשים בגילים שונים").

ב-28 במאי התקיימה בסינמטק תל אביב פתיחה חגיגית, הרצאה של מתיאוש ורנר, אוצר פרויקטים של קולנוע במכון אדם מיצקייביץ', שהוקדשה למצב הנוכחי של הקולנוע הפולני. כמו-כן נערך פאנל בהשתתפות אורחים מוזמנים: וויצ'ך שצ'ודלו – יצרן מ"קליידוסקופ-פילם", מאצ'יי קרפינסקי מהמכון הפולני לאמנות הקולנוע(PISF), ברברה פבלובסקה מהטלוויזיה הפולנית ודריוש יבלונסקי מ"אפל פילם פרודקשן". את הערב הנחה מרק רוזנבאום. בסיום הערב הוקרן סרטו של מרצל לוז'ינסקי "ואם כך יקרה".

במסגרת הפסטיבל התקיים גם דיון ציבורי על התופעה של בית הספר בלודז' שהוציא מקרבו מספר יוצא דופן של אנשי קולנוע בעלי שיעור קומה מוערכים בכל העולם. הדיון התקיים בהשתתפות סטודנטים, מרצים ונציגים רשמיים של בית הספר. בנוסף הוקרנו מספר סרטים שסווגו לתחרות הרשמית.

הפסטיבל הבינלאומי בירושלים, שהתקיים לראשונה בשנת 1984, הוא אחד מאירועי הקולנוע המוכרים ביותר והאהודים ביותר בישראל. במשך 10 ימים הקהל יכל לצפות בהקרנות בכורה ישראליות, יצירות זרות מרתקות ביותר וסרטי אוונגרד. כהשלמה מעניינת לפסטיבל מתקיימים בו כנסים ושיחות עם יוצרים. השנה, גם יוצרים פולניים קיימו פגישות עם הקהל ועם עיתונאים.

לקראת הקרנת הבכורה בישראל התקיימו מספר אירועים בשיתוף עם יד ושם, בית שלום עליכם ומוסדות אחרים שמטפחים את שפת היידיש. מתוכננות גם הקרנות לקהילות יהודיות בכל רחבי העולם, כולל פולין.

סרט של קנדז'יז'אבסקה ושל הצלם ארתור ריינהרט הוא סיפור על אישה מבוגרת מלאת חיים וחוש הומור, שלקראת סוף חייה חייבת להתמודד לא רק עם ההווה אלא גם עם העבר. גיבורת הסרט מסתכלת על ההווה עם חיוך אירוני והודות לחיוך זה מצליחה להתמודד עם הבדידות שלה.

הפסטיבל, המתקיים משנת 1983, הוא האירוע הוותיק מסוגו בישראל ומושך מדי שנה כ-60 אלף צופים. במהלך 8 ימים, הוצגו ב-7 אולמות קולנוע ובהקרנות-חוצות כ-200 סרטים מכל העולם: עלילתיים, דוקומנטריים, סרטי אנימציה וסרטים קצרים.

הסרט "אביב 1941" הוא יוצא דופן, קודם-כל מפני שזוהי ההפקה המשותפת הראשונה בהיסטוריה של הסינמטוגרפיה הפולנית והישראלית. "חשוב שאנחנו מדברים ביחד על ההיסטוריה הקשה לשני העמים שלנו – במאי ישראלי וצוות פולני. ההשתתפות של שמות ידועים מקנה תקווה שהסרט יוקרן לא רק בפולין ובישראל, אלא גם ברחבי העולם" – אומר בשיחה עם "גזיטה ויבורצ'ה" פיוטר ג'נצ'ול, מנכ"ל חברת "אופוס פילם" שמפיקה את הסרט.

בתוכנית הפסטיבל נכללו השנה 80 סרטים מ-24 מדינות. בנוסף להקרנות במסגרת התחרות, תוכננו גם שתי תערוכות, דיוני פאנל וערבים מיוחדים שהוקדשו לנושאים שונים. הופיעו גם אורחים מיוחדים, ביניהם הבמאי האיטלקי קרלו ליצני.

"כשהייתי בת שנה החליט אבא שלי לעזוב את ישראל ולחזור לפולין. אמי לא מצאה את מקומה שם וכשהייתי בת 7 חזרתי איתה לארץ. הקשר עם אבי נותק" - כך נפתח הסרט "אגם 68' ". הבמאית, עירית שמגר, חוזרת לארץ ילדותה כדי לפגוש את האנשים שעימם חי אביה המנוח ולהכיר את המקום שלו.

ברטרוספקטיבה נכללו סרטיו העלילתיים המפורסמים ביותר של הבמאי, שזכו בפרסים רבים, בין היתר סרט ביכורים שלו "הלולאה" משנת 1957 וקומדיה-מעשיה הרפתקנית שהופקה בתנופה גדולה: "כתב היד שנמצא בסאראגוסה". יוצגו גם: העיבוד המצוין של "הבובה" לפי רומן של בולסלאב פרוס, "הסיפור הלא-מעניין" בהשראתם של סיפורים מאת אנטוני צ'כוב והסרט הפואטי "בית המרפא בסימן שעון החול" לפי ספרו של ברונו שולץ. הצופים יכלו לצפות גם בסרטים קצרים, מוקדמים יותר ופחות מוכרים.

סקולימובסקי שיתף פעולה עם דמויות אגדיות של התרבות הפולנית, בין היתר עם רומן פולנסקי, אנדז'יי ויידה וקז'ישטוף קומדה. סרטיו הראשונים: "סימני זיהוי", "ללא קרב", "מחסום" מזכירים בפואטיות שלהם את הגל החדש הצרפתי. לאחר 1967 הבמאי היגר מפולין וביים סרטים באיטליה, צרפת ושוויץ עם שחקנים ידועים, ביניהם ג'רמי איירונס ומייקל יורק.

הסרט, אחד הפרקים של סדרת התעודה "עשרת הדברות... לאחר עשרת הדברות", מציג יחסים אינטימיים בין רופא פסיכיאטר בן 53 עם אימו התובענית והדאגנית בצורה יתרה, וסכסוך שנוצר ביניהם כאשר בחיי גיבור הסרט מופיעה אישה אחרת.

במהלך פסטיבל של אנימציות פולניות יוצגו יצירות של היוצרים הטובים ביותר בתחום זה של קולנוע, בין היתר של זביגנייב ריבצ'ינסקי, זוכה פרס האוסקר וכן של יוצרים עכשוויים, ביניהם תומאש בגינסקי, המועמד לאוסקר על סרטו "קתדרלה", גז'יגוז' יונקייטיס, פיוטר דומאלה, ויטולד גיירש, אנדז'יי קיוביץ', סטפן שבנבק, דניאל שצ'יחורה, נטליה ל.ל., פיוטר שולקין ורבים אחרים.

הסרט מציג את סיפורם של זוג ישראלים, שחר וחברתו אור, שיחד עם ילדם הקטן דין וכל רכושם, מסיירים ברחבי ישראל. בדרך, הם מרוויחים קצת כסף פה ושם, פוגשים חברים ולומדים דברים חדשים. במסעותינו עימם נראה את אופיים הססגוני של הגיבורים ונתחיל להבין מדוע בחרו במודע בחיי נוודות.

הקולנוע הישראלי זוכה לפופולריות גוברת בפולין, אך למסכי הקולנוע מגיעים רק סרטים מעטים. בגדיניה יוקרנו הסרטים המעניינים ביותר, שנבחרו ביחד עם השותפים הישראלים לפסטיבל. בנוסף להקרנות, המרכיב החשוב של האירוע תהיה הצגת המנגנונים של תפקוד תעשיית הקולנוע בישראל.

הסרטים, עם כתוביות בעברית, יוקרנו בסינמטק תל אביב בזכות תמיכה של המכון הפולני בתל אביב.

התערוכה תכלול בעיקר עבודות של אמנים השייכים לדור הצעיר: קאשה אדמיק שעבדה עם הבמאית אגניישקה הולנד בהפקת הסרט "ינושיק", מקסים רבייר שאייר את הסרט "הפסנתרן" של רומן פולנסקי, פשמיסלב טרושצ'ינסקי ומתיאוש ראקוביץ', שצייר את הסטוריבורד לסרט הפולני החדש על הקרב על וסטרפלאטה. בתערוכה תוצג אטרקציה מיוחדת - ציורים של אנדז'יי ואידה. ציורי הדיו שלו מתמקדים בקומפוזיציה של התמונה ומדלגים על פרטי הדמויות.